top of page

מכשפה יוצאת לתרבות רעה: ביקורת דתלשית על הסרט "מרשעת"

מכשפה על מטאטא
מכשפה דתל"שית על מטאטא?

השבוע, כשנסעתי הביתה אחרי שהוצאתי את הבת שלי מהגן, נתקעה לי בראש מנגינה לא מוכרת. חיכיתי שהבת שלי תירדם ופניתי לספוטיפיי כדי לנסות ולהוציא את היתוש הזה מהראש. החשוד המיידי – הפסקול של "מרשעת – Wicked", הסרט שהלכתי לראות בקולנוע יומיים קודם. חמש דקות לאחר מכן, כשמצאתי את עצמי ממרר בבכי תוך כדי נסיעה, הבנתי שני דברים – האחד: אני זקוק לסיור נוסף בפרדס של ארץ עוץ. השני: אני צריך לכתוב ביקורת דתלשית על הסרט. כי מעבר לכל השירים בסרט שנותנים וייב של הופעות בחודש ארגון, הסיפור הזה מדבר על יציאה מארון הקודש. סקרנים לגלות למה? אם כך, רתמו את המטאטאים שלכן, צבעו את הפנים בירוק ובואו נצא לדרך. מכאן והלאה הטור ילווה בספוילרים משמיטה ועד הר סיני, אז ונשמרתם לנפשותיכם מאוד.

 

בואו נתחיל מהסוף, כלומר מההתחלה שמציגה את הסוף הידוע מראש. הסרט נפתח בחדשות טובות – היא מתה! מי מתה? המכשפה הרעה מהמערב. ברשותכם, אהיה רש"י לרגע ואדבר על הפער שנוצר כאן בגלל מגדל בבל, כלומר, הבעיה בתרגום בין שפת הלעז לשפת הקודש. לשון  Wickedמשמעותה כאן אינה רק תיאור של גיבורת הסיפור, אלפבה, כאדם רשע, אלא גם כאדם מעוות מוסרית שרוצה לפגוע באחר. זה ניואנס קטן אך חשוב. בחזרה לחדשות הטובות ולשיר שפותח את הסרט. כולם חוגגים את מותה של אישה מעוותת מוסרית, רעה, כזו ששמה לעצמה מטרה לפגוע באחרים, הוציאוה ותישרף! בואו נתעכב על כמה מהשורות שבשיר:

"האויבת של כולנו פה בארץ עוץ מתה...האדם הטוב מגנה את הרשעים, דרך חיי הרשעים נלמד את ילדינו איך להתנהג ומה קורה כשמתנהגים לא כראוי". לא יודע מה איתכם, זה נשמע לי כמו נידוי והרחקה של דתל"שים מהחברה הדתית כדי שלא יוציאו עוד ילדים תמימים לתרבות רעה. המרשעת הזו צריכה למות כדי שנוכל לשמור על אורח חיינו השלו, מה זה משנה אם היא תנודה מהחברה והיא תמות לבד, העיקר שנשמור על עצמנו.


דתל"שים נולדים דתל"שים?

"אבל רגע", שואלת ילדה תמימה, "האם אנשים נולדים מרושעים או שהרשעות נכפית עליהם?" איזו שאלה מעולה, האם דתל"שים נולדים דתל"שים או שהם הופכים להיות דתל"שים כחלק מנסיבות החיים? אכן, גם לאלפבה יש סיפור חיים מורכב, כזה שמתחיל בלידה, היא שונה מלכתחילה ונולדה עם עור ירוק (כנראה שהמלאך שלימד אותה תורה היה עיוור צבעים). אבל יש טוויסט לשונות הזו, היא מקנה לאלפבה כוחות מיוחדים. מה הם בדיוק הכוחות הללו? בואו נצטרף למסע שלה בנבכי סניף שיז כדי לגלות.

אלפבה מלווה את אחותה לבית הספר היוקרתי שיז. זה רק אני או שיש פה אווירה של סמינר שמפלה בין אשכנזים לספרדים ו/או מוסד יוקרתי של הציונות הדתית? בכל מקרה, אנחנו צוללים אחורה בזמן לסיפור המפגש בין גלינדה, נערת השער של הציונות הדתית, מי שתהפוך להיות המכשפה הטובה ואלפבה, מי שתהפוך להיות המכשפה הרעה. גלינדה רוצה לקבל שיעורים אישיים כדי להיות מכשפה, אבל מי שתופסת את העין של המורה זו אלפבה. המורה רואה עד כמה אלפבה שונה מכל האחרים, עד כמה עוצמה גולמית טמונה בה. כדי לוודא שהיא תשתמש בכוח הזה לטובה (עוד נגלה בהמשך מי קובע מה זה רע ומה זה טוב ולטובת מי בדיוק נועד הכוח שלה), היא לוקחת אותה לשיעור מחשבת אישי, אה סליחה, שיעור מכשפת אישי.


פיירו שלנו, דתל"ש חמוד שחזר מפרויקט הילה חזרה לבית הספר, ממריד את השכבה להברזה המונית מהלימודים. הוא מוביל אותם אל מועדון הריקודים, כמו תלמידי כיתה י"ב שיוצאים בראש חודש אדר בשיירת מִישֵׁ מִישֵׁ ארוכה ופורצים אל התיכון הדתי של הבנות בשכונה.

בינתיים דברים נכנסים לשגרה. אלפבה וגלינדה מתעבות אחת את השנייה (אם תהיתם מה השיר שנתקע לי בראש, אז זה), גלינדה רוצה לבשל גדי בחלב אימו (המורה להיסטוריה שהוא, ובכן, תיש) כי הוא לא מסוגל להגיד את השם שלה ולבית הספר מגיע תלמיד חדש, פיירו. פיירו שלנו, דתל"ש חמוד שחזר מפרויקט הילה חזרה לבית הספר, ממריד את השכבה להברזה המונית מהלימודים. הוא מוביל אותם אל מועדון הריקודים, כמו תלמידי כיתה י"ב שיוצאים בראש חודש אדר בשיירת מִישֵׁ מִישֵׁ ארוכה ופורצים אל התיכון הדתי של הבנות בשכונה. כמובן שאלפבה, כמו דתלשית קלאסית, גם לא יודעת להתלבש וגם רוקדת מוזר, אבל נשים את זה בצד. היא וגלינדה משלימות והופכות לחברות הכי טובות. אלפבה מתאהבת בחבר החדש של גלינדה (פיירו) וסוף סוף מקבלת את מה שהיא חיכתה לו כל הזמן הזה – פגישה עם הרב הראשי, הידוע בכינויו הקוסם מארץ עוץ.


קריסת הקונספציה הדתית

כשגלינדה ואלפבה סוף סוף נכנסות אל הקוסם, הוא כמובן אומר כמה הוא רוצה בטובתן של החיות המסכנות, מלמד אותן ניגון מעפן על כמה שהוא אדם רגיש ומציג לאלפבה את התנ"ך הקדוש, הלא הוא ספר הכשפים. למרבה הפתעתה של אלפבה, הקוסם הזה, הוא לא כזה רחום וחנון כמו שהיא חשבה שהוא. מסתבר שלמרות כל הסוואג שלו, הוא בעצם משתמש במערכת לטובתו וכמו כל כוהן דת גדול, רוצה להקריב מלא חיות כדי שלבני האדם יהיו חיים טובים. איזה קורבן זה נחשב – עולה? חטאת? אשם? כך או כך, מערכת האמונות של אלפבה קורסת, אנחנו מקבלים שיר מושלם שמתנגד לכוח המשיכה והיא משלימה את הפיכתה לדתל"שית. לא מאמינים לי? בואו נתבונן במילות השיר:


"אני לא רוצה את זה יותר, אני לא יכולה לרצות את זה יותר, משהו השתנה בי, אני לא אותו דבר. נמאס לי לשחק לפי הכללים של מישהו אחר. מאוחר מדי למחשבות שניות, מאוחר מדי מכדי לעצום עיניים שוב... סיימתי לקבל גבולות שמישהו אחר אמר שהם שם. אני לא אוכל לשנות הכל אבל אם לא אנסה לעולם לא אדע. במשך זמן רב מדי פחדתי לאבד את האהבה אבל כנראה שהפסדתי, ואם זו אהבה היא באה במחיר גבוה מדי ואני מעדיפה לשלם על להתנגד לכוח המשיכה...אם תרצו למצוא אותי הביטו אל (תרבות) המערב, לכולם מגיעה הזדמנות לעוף אז אם אני עפה לבד לפחות אעוף חופשייה"


תנו רבנן, מרגע שהופעלו סימני השאלה אין הדתל"ש יכול לכבותם, כפי שמצאנו בפסוק "מאוחר מדי מכדי לעצום עיניים שוב". לא סתם אלפבה מגיעה לשיא כוחה ברגעים הללו של השיר. השונות שלה, היכולת שלה להתבונן אחרת על העולם מבלי להתפשר על האמונות שלה, על איך שהיא מפרשת את מה נכון ומוסרי בעולם בעצמה ולא לפי הכללים של כל קוסם שהיה או שיהיה, היא כוח העל האמיתי שלה. היא מצליחה להתנגד לכוח המשיכה של הנחמה שיש במערכת חוקים של אחרים. גלינדה לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה, אין לה את האומץ שיש לאלפבה. זה גם הרגע שבו אלפבה הופכת לWicked, לאדם מסוכן שטועה מוסרית, שרוצה להרוס לאחרים. הרגע שבו היא חושבת באופן עצמאי ומצביעה על הבעייתיות שיש במערכת החוקים של כולם ואומרת לכולם – חשיבה עצמאית וביקורתית היא דבר אפשרי. למערכת יש שטחים מתים ואתם מפספסים אותם כי אתם כולכם נשארים בתלם.


אם עד עכשיו לא השתכנעתם שאלפבה מנסה לעורר את לב שומעיה ולחזור בתשובה מתוך שאלה, איך עוד תקראו לצלילי הסיום של השיר המופתי הזה, אם לא כתקיעה גדולה?

42 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Yorumlar


bottom of page