%20W.png)
"זכור ושמור בדבור אחד נאמרו". מצוות עשה ומצוות אל תעשה, הוראות ההפעלה הדתיות שעל פיהן חונכנו, מה כן ומה לא. החוויה הזו שבה כל פעולה בחייך מחוברת למושגים של מותר ואסור, שכר ועונש, משאירה את חותמה גם על מי שבחרו לכתוב בעצמם את הוראות ההפעלה שלהם. המפגש בין הוראות ההפעלה שקיבלנו מבחוץ לבין ההוראות שנכתבות מבפנים, מלווה אותנו ביתר שאת בשדה המיניות שצבוע בגוונים חדים מאוד של מותר ואסור, טמא וטהור.
במפגש החמישי בסדנה שלנו למיניות בריאה בתל אביב, עסקנו בנושא של "שיקולים, חסמים ומורכבויות במגע מיני". על הרצפה היו מפוזרות סיבות לקיום מגע מיני. חילקנו את הסיבות השונות לפי מודל רמזור – אדום, צהוב וירוק – ממש כמו בכביש. רוב השיקולים שנבחרו קיבלו את הרמזור הירוק, השאר צהובים ורק סיבה אחת נבחרה לעמוד ברמזור האדום. בדיון שהתעורר כחלק מהניסיון לסדר את הסיבות, אחת המשתתפות אמרה שהיא מנסה לפעול מתוך מניע פנימי ולא מתוך מניע חיצוני וככה היא יודעת שהיא פועלת ממקום בריא לה. הקולות החיצוניים האלו שנמצאים אצלנו בראש ואומרים לנו איך ראוי לפעול בתחום המיניות, מגיעים הן מהעולם החילוני והן מהעולם הדתי.
שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס
מגיל קטן אמרו לנו בדיוק איך נכון להתנהל, מה נכון לעשות, מה לאכול ואיך להתלבש ואפילו איזו נעל צריך לנעול קודם, ולא לשכוח לשרוך את השנייה לפניה. שכחת מה מברכים על תפוז סיני? אכלת חלבי בכלי בשרי ולא ברור לך מה צריך לעשות עכשיו? אל דאגה, בחינוך הדתי לכל שאלה יש תשובה. נשלח יד קלה לארון הספרים היהודי ונשלוף לך את שו"ע. עדיף לך מענה פנים אל פנים? יש לגשת אל הרב בסוף התפילה והוא יגיד לך מה צריך לעשות. אין לך זמן לחפש בשו"ע או לחכות לרב? שו"ת SMS, אל תראו אותנו ככה, אנחנו לגמרי מתקדמים פה. אצלנו כל הגבולות ברורים, ואיפה שלא, תרבות השו"ת כבר תסדר את זה. המעבר מהעולם הדתי לעולם החילוני מלווה בשרטוט של הגבולות שלנו מחדש – איך להתלבש? איך לאכול? איך לדבר? את התשובות הללו כל אחד לומד למצוא בעצמו, כי לצערנו אין מי שילמד אותנו איך משרטטים גבולות ועדיין אין דתל"שו"ת.
בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וְנִפְגַּע
מהצד השני, היציאה החוצה לעולם החילוני מביאה איתה תחושה של חופש, תחושה שפה הכול מותר ואין סבא עם זקן שיושב בשמים וסופר כמה פירורים של בייקון יש בצלחת שלך. זו תחושה משכרת והיא מובילה דתל"שים להתמודד עם השאלה הבאה – אם הרגע יצאתי החוצה ממסגרת מגבילה ומחייבת עם המון חוקים ופרשנויות, למה לעזאזל שאני אגביל את עצמי עכשיו? אני לא רוצה לצמצם את עצמי שוב. אבל גבולות אישיים הם לא צמצום, הם הביטוי הרחב ביותר של עצמנו והם הדבר שמאפשר לנו לנוע בחופשיות בעולם. כאשר אנו מגיעים עם השאלה הזו שמרחפת לה על פני המים אל תוך המיניות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו חוצים את הגבולות שלנו ושל האחר, מתוך החשש להגביל את עצמנו שוב.
אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת ויָצָא בְּשָׁלוֹם. דתלשים ומיניות
בחזרה למפגש החמישי בסדנה: לדבר עם קבוצה של דתלשים על שיקולים לקיום מגע מיני זה לא דבר קל ויחד עם זאת הוא טומן בחובו הקלה. כמו שאמרה אחת המשתתפות בסיום המפגש, שהיא שמחה לגלות שהשיקולים שעלו בשיחה לא היו מוזרים ושאולי היא יותר בסדר ממה שהיא חשבה. לרוב הקבוצה זו הייתה הפעם הראשונה בה אפשרנו להנכיח ולתקף את היותנו בני אדם מיניים, בעלי רצונות וצרכים ויצרים, מבלי הצורך למתג אותם מיידית כיצר טוב או יצר רע.
המסע הזה שאנו יוצאים אליו כדתל"שים הוא מסע מאתגר ומרגש שטומן בחובו לא מעט מכשולים בדרך. גם עבור העולם החילוני, הטיול בשדה המיניות לא חף מסכנות. אך כשאנו נכנסים לתוכו אנו מלווים בצורך מתמיד לשרטט לעצמנו את הגבולות, חרף הידיעה שכבר אין לנו ספר שאפשר לשלוף או SMS לשלוח שבסופו נקבל את התשובה.
Comments