%20W.png)
על שלושה דברים המשחק עומד:
הדרגתיות בשאלות, דיבור בגוף ראשון ויהודית מדוברת.
איך זה נראה בפועל? בואו נצא לדרך.
המשחק מחולק לארבע קטגוריות - פשט, רמז, דרש, סוד -
או בקיצור הפרד"ס.
בכל קטגוריה 20 שאלות, 13 שאלות פתוחות ו-7 שאלות של מנעד (כלומר תשובה מ- 1-10),
וכל קטגוריה שמה דגש על היכרות מזווית שונה:
פשט:
היכרות ראשונית על פני השטח, רק עם טוויסט.
רמז:
היכרות עם הדברים שמסתתרים בין החרכים שלנו, או מה שאנחנו נסכים לספר לאחרים, אבל לא בהכרח מיד
דרש:
היכרות עם תפיסות העולם שלנו וכיצד העולם משפיע על החוויה שלנו בו?
סוד:
היכרות דרך החוויה שלנו בכאן ועכשיו, כלומר, שאלות שמסכמות את המשחק של "מה שיצא בשאלה".
למשחק הזה יש רק כלל אחד:
לא משנה איך נרצה לשחק או כמה אנשים אנחנו, בין אם המשחק הוא בחברותא או בהרכב סנהדרין מלא - בכל פעם שנבחר קטגוריה לשאול מתוכה, על השאלה הראשונה שיוצאת, כולנו חייבים לענות.
אז מה עכשיו? נשאר לנו רק להחליט האם נרצה לעבור בין הקטגוריות לפי הסדר, או לדלג בין קטגוריה אחת לשנייה, להרים את הקלף הראשון ולהתחיל במשחק.
המלצה שלנו - את הקטגוריה של קלפי הסוד, שמרו לסוף המשחק.
ואידך זיל גמור
האגדה מספרת על ארבעה חכמים שנכנסו לפרדס - רבי עקיבא (זה מ"ואהבת לרעך כמוך"), בן עזאי, בן זומא (זה מההגדה) ואלישע בן אבויה (או בכינוי שקיבל לאחר שיצא בשאלה - אחר). אבל, כמו בכל סיפור אגדה טוב, לא כולם יצאו כמו שהם נכנסו. בן עזאי "הציץ ומת", בן זומא "הציץ ונפגע" (ביהודית מדוברת - נטרפה עליו דעתו), אלישע בן אבויה "קיצץ בנטיעות" (בפשטות - הטיל ספק בדברים שראה) ורבי עקיבא "נכנס בשלום ויצא בשלום" (כלומר יצא כלעומת שבא, בדיוק אותו הדבר). הסיפור הזה, שאין אדם שגדל בעולם הדתי שלא מכיר אותו, נועד ללמד אותנו על העיסוק במה שלמעלה מאיתנו, במה שמופלא ממנו, או בי"מ (יהודית מדוברת) - תורת הנסתר.
אבל מה בין הפרדס מהאגדה ל"מה שיצא בשאלה"?
שאלה מעולה!
התשובה שלנו קשורה לגיבור האמיתי של הסיפור - אלישע בן אבויה. כי חטאו הגדול של אלישע, בעטיו הוא הואשם בקיצוץ בנטיעות (אלישע בן אבויה היה מורה לתלמידים, או "הנטיעות", ועל ידי לימוד שלהם להטיל ספק בתורה הוא סיים את דרכו), הוא בסך הכל הטלת ספק והצבת סימני שאלה.
אז קודם כל, הקטגוריות לשאלות מבוססות על ארבעת הדרכים ללימוד תורה שיוצאות מאותו פרד"ס - פשט, רמז, דרש, סוד (אלו ראשי תיבות שאפשר למצוא בכתבי האר"י ותלמידיו מהמאה ה-16).
הסיפור שמאחורי הקלפים:
ארבעה נכנסו לפרד"ס
אגדת חז"ל המפורסמת מספרת על ארבעה חכמים שנכנסו בסוד המיסטיקה והידע העליון – לפרד"ס. המפגש המטלטל הזה עם עולם הנסתר נגמר באסון עבור רובם: בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע (איבד את שפיותו), ורבי עקיבא, כך מספרים, "נכנס בשלום ויצא בשלום". אבל בשבילנו, במועדון העגלות הריקות, הגיבור האמיתי של הסיפור הוא דווקא הרביעי: אלישע בן אבויה – ש"קיצץ בנטיעות" ויצא בשאלה. בעוד שרבי עקיבא נכנס לפרד"ס כשהוא בטוח שהאמת המוחלטת כבר אצלו בכיס, ולא איפשר למה שראה לפגוש או להסיט אותו – אלישע בן אבויה העז לעשות את הדבר המפחיד ביותר: להסתכל למציאות בעיניים, להטיל ספק ולשאול שאלות. הוא סירב להישאר בדיוק אותו דבר כפי שנכנס. הוא הסכים לבוא במגע חי עם העולם, להשתנות, לפרק תסריטים מוכתבים מראש ולשלם את המחיר של הבחירה החופשית.
משחק הקלפים שלנו, "מה שיצא בשאלה", נולד בדיוק במרחב הלימינלי הזה שבין רבי עקיבא לאלישע. הוא מזמין אתכם להיכנס לפרד"ס, להשאיר את התשובות האוטומטיות בחוץ, ופשוט להעיז לשאול.
הרציונל שמאחורי הקלפים:
איך זה עובד ולמה? המשחק "מה שיצא בשאלה" הוא לא סתם אוסף של שאלות אקראיות. הוא נולד מתוך השטח – ממאות שעות של סדנאות, מפגשים ושיחות עומק שקיימנו בשנים האחרונות במועדון. מתוך הניסיון הזה, זיקקנו שלושה עקרונות יסוד שמניעים את המשחק והופכים אותו למה שהוא:
1. אינטימיות מתחילה בגוף ראשון
כשזה מגיע לחשיפה עצמית ולמגע עם המקומות הרגישים בתוכנו, המנגנון האוטומטי שלנו הוא להרחיק מאיתנו את התשובה. הרבה יותר קל ונוח לדבר בסיסמאות, "למלמל" תובנות כלליות או לעבור לדבר בגוף שני ושלישי ("כשאתה יוצא בשאלה, אתה מרגיש ש..."). כדי לעקוף את ההגנות האלו, כל השאלות במשחק מנוסחות באופן בלעדי בגוף ראשון ("אני"). הניסוח הזה מאלץ אותנו לנכס מחדש את החוויה שלנו, לקחת עליה בעלות ולדבר את עצמנו באופן הישיר והחשוף ביותר.
2. היכרות היא תהליך
(אי אפשר לקפוץ ישר למים העמוקים): מפגש אמיתי לא קורה ברגע. אי אפשר, וגם לא נכון, לקפוץ ישר לשאלות המורכבות והמטלטלות ביותר מבלי שבנינו קודם לכן קרקע יציבה. כדי שנוכל להחזיק יחד את הדברים המורכבים והרגישים, אנחנו זקוקים לביטחון ולאמון הדדי. לכן, מבנה המשחק בנוי בצורה תהליכית והדרגתית. הוא מאפשר למשתתפים לייצר קירבה צעד אחר צעד, לבסס את האמון בקצב הנכון, ורק אז לצלול לעומק בלב שקט ובתחושת מוגנות.
3. כח העל הדתל"שי: חוגגים את ה"גם וגם"
היכולת לאמץ זהות לימינלית (זהות סף) – כזו שלא מפחדת להטיל ספק, לשאול שאלות ולהכיל מורכבויות וסתירות – היא לא חיסרון, היא כוח העל שלנו. היא זו שמאפשרת לנו לברוח מהגדרות נוקשות ולחיות חיים מלאים ואותנטיים שמותאמים לנו אישית. כדי לתת לזה ביטוי מעשי, כל השאלות במשחק מנוסחות בשתי השפות: גם בשפת המקור (העולם הדתי) וגם בשפה שאימצנו לעצמנו בעולם החילוני. החיבור הזה לא בא להפריד, אלא להוליך שפה חדשה – יהודית מדוברת – שחוגגת את ה"גם וגם", ומאפשרת לנו לקחת את כל חלקי הזהות שלנו איתנו קדימה.
שפה יוצרת תרבות
(ותרבות יוצרת זהות)
בבסיס הפילוסופיה שלנו במועדון עומדת תובנה עמוקה: שפה היא לא רק כלי להעברת מידע, שפה יוצרת תרבות. וכשאנחנו מעזים לדבר בשפה הדתל"שית – שפה חיה שמסרבת להיכנע להגדרות דיכוטומיות – אנחנו בעצם בוראים תרבות חדשה. השפה הזו היא עשירה ומרתקת כל כך דווקא משום שהיא לא דורשת מאיתנו לבחור צד או למחוק את העבר; היא חוגגת את שני העולמות בו זמנית. מתוך השילוב הזה נולדת פלטפורמה ייחודית שנותנת קול ומקום לזהות הלימינלית הדתל"שית – מרחב שבו השאלה עצמה הופכת לבית, והתנועה בין העולמות היא כבר לא קריעה, אלא חגיגה של שלמות חדשה.
יש לכם עוד שאלה? >>