תהילה, דתלשית שגדלה בחינוך חרדי, שיתפה בעמוד שלה בפייסבוק פוסט שהיינו חייבים להעלות כאן בבלוג המארח שלנו. היא מביאה חוויה של כל כך הרבה דתלשים ובמיוחד דתלשיות. חוקי הצניעות שגדלנו בתוכם הם בהחלט מקור להרבה תסכול, חסמים ומורכבות ביחסים שלנו עם הגוף שלנו עד היום, ובטח שבתוך קשרים. הנה החוויה והתובנות של תהילה כפי שפורסמו:
חשבתי הרבה היום למה כל כך הזדעזעתי דווקא מהמקרה בו הנהג אמר לילדות לעבור אחורה, קורים כל יום מליון דברים מטורפים, למה דווקא זה כל כך הימם אותי? הגעתי למסקנה שפתאום נפל בגיל 35 האסימון הכי גדול של חיי. כי כל הכתבות על הנושא הזה דיברו בזעזוע על זה שזאת הטרדה מינית להתייחס אליה ולגוף שלה ולהגיד לה לשבת מאחורה באוטובוס בגלל מה שהיא לובשת.
ופתאום הבנתי - פאק! כל הילדות שלי הייתה כזאת!!!
למדתי בבית ספר חרדי של בית יעקב. וכל יום יום מכיתה א' עד סוף כיתה יב' בבית הספר שלי התתייסו אלינו כמו לגוש בשר. בדקו אותנו באופן אובססיבי מה אנחנו לובשות. היו לנו תקנונים מטורפים שירדו לרזולוציות בלתי נתפסות, חובה ללבוש גרביים מסויימות, בעובי מסויים, אם זה דק מידי ויראו את הרגל זה חטא, זה מחטיא גברים. אסור לדבר בקול ברחוב, אסור לשיר ליד גברים, אסור לצחוק בקול ברחוב, אסור לשים קרם לחות בשיער, או לק, או בגד צבעוני או שיער פזור או עגילים גדולים מידי ועוד מליון סעיפים.
רק תעשי הכל הכל כדי להסתתר, כדי שלא יראו אותך, כדי שלא יתפתו, כדי שלא יסתכלו, כדי שלא תכשילי.
הפחידו אותנו שאם נלבש לא צנוע בגלל זה יש פיגועים, ומחלות, ואסונות...התייחסו אלי כמו לגוש בשר מאז שהייתי ילדה קטנה. התייחסו אלי כי אני אישה בתור יצור מיני ומפתה באופן קבוע במשך שנים על שנים. בלי שהבנתי אפילו מה זה אומר.
זאת הטרדה מינית אחת גדולה, זה להתייחס לילדה רק בגלל שהיא נולדה בת בצורה מסויימת ולכפות עליה בצורה חולנית מה היא תלבש ואיך היא צריכה להתנהג בכל שניה ושניה בחיים. אני בחיים בחיים לא אסלח להם, כל מי שכתב את התקנונים האלו, כל המורות שלי בבית ספר: מבחינתי אתן מטרידות מינית, סוטות מין עם ראש כחול שרואות בכל ילדה שלובשת חצאית קצת קצרה כאילו היא פושעת.
אתן הפושעות.
לא אני.
Comments